אז מה הסיפור שלי               

              

, נולדתי בסוף חודש שישי במשקל 950 גרם

.( ! פחות מקילו סוכר )

עוד לא היו לי ציפורניים

הריאות שלי לא היו מפותחות עדיין

.ואפילו לא הסתובבתי למנח שבו הראש כלפי מטה

 ,כבר מההתחלה אפשר היה לראות שאני נחושה לחיות חרף כל המכשולים

  . שגם אם המצב לא משהו- אני אעבור אותו בשלום ואשרוד

 

  . (לאורך החיים עברתי הרבה ערים וגם 2 מדינות (ישראל וארה"ב

   .אימי חזרה בתשובה כשהייתי בת עשר ולכן עברנו מעמק יזרעאל  לירושלים

. כך התאפשר לי להכיר את אורח החיים הדתי

  ( Judeo Spanish songs ) למרות שכיום אינני דתיה- שירי הלאדינו

.שאני שרה בהופעות וגם הקלטתי בדיסק -מחזירים אותי לימי ילדותי

 המזמורים של יהודי ספרד- מחברים  אותי בחזרה לבית הכנסת

.ולשנים שהעברתי בירושלים כילדה ונערה

ה

אני זוכרת את עצמי עומדת מול המראה עם דילגית ושרה כאילו עם מיקרופון

.מול דמותי המשתקפת. בגיל 20 היה עלי להחליט מה טוב לי ומהם החלומות שלי

,אחת הסיבות שעזבתי את הדת הייתה מכיוון שרציתי לשיר באופן מקצועי

גם בשבתות ובחגים וגם לפני גברים. ידעתי שכאישה דתית- הדבר יהיה             בלתי אפשרי. היה לי חשוב לשיר. זה נתן לי כוחות.

​

רק כעשר שנים אחר כך, במהלך לימודי התואר השני שלי בתרפיה במוזיקה

גם קיבלתי תשובות מדוע שימוש בקול הוא כה משמעותי. י

.אני מלמדת פיתוח קול וגם עוסקת בתרפיה במוזיקה וקול

,בשיעורי פיתוח קול- העבודה היא קולית בלבד. ישנן מטרות מקצועיות

,לדוגמא להגיע לרמה גבוהה שתאפשר במידת הצורך לשיר ולהופיע בפני קהל

.לשיר בלי להצטרד וכדו

לעומת זאת , במפגשי תרפיה במוזיקה וקול, המוזיקה משמשת  כאמצעי בלבד

להשגת מטרות טיפוליות כגון שיפור בריאות הנפש. מלבד השימוש בקול

אנו גם מנגנים ומאלתרים בכלי נגינה שונים. ם

​

כשאני עובדת עם אנשים- אני מקבלת אותם ואת קולם כפי שהם. הקול שלנו .הוא הראי הפנימי שלנו

שירה ונשימה נכונים יכולים לחבר אותנו באופן מיידי לעצמנו ולרבדים עמוקים של .הנפש

.כשבבית היה לי קשה- השירה חיברה אותי בחזרה לעצמי

 

:ישנו פתגם אפריקאי שאני מאד מאמינה בו

 

אם אתה יכול ללכת-אתה יכול גם לרוץ

! אם אתה יכול לדבר-אתה יכול לשיר

           

השירה היא  טבעית עבורנו. ו

​

כשהייתי בת 26, אבא שלי נפטר בפתאומיות מוחלטת. דיברתי איתו בטלפון, וכמה  .ימים אחר כך כבר הודיעו לי על הלוויה שלו

כמה שהחוויה הזו הייתה קשה וכואבת- היא גם העירה אותי ולימדה אותי שהחיים קצרים. קצרים מכדי לבזבז אותם. אנחנו יכולים להיות רגע אחד כאן ולמחרת כבר לא. א

תוך חצי שנה כבר הייתי על מטוס בדרך למנהטן ללמוד מוזיקה

( Jazz performance )

באחד מבתי הספר הטובים בעולם. שם גם הקמתי הרכב איתו הופעתי ברחבי ארה"ב . ב

לאחר כ 7 שנים בארה"ב- חזרתי לישראל ב 2003. אני מאד שלימה עם ההחלטה שלי, למרות שבהחלט מאתגר לעיתים לחיות כאן

 אני מלמדת פיתוח קול לכל סגנונות השירה הלא קלאסיים . מעבירה מפגשים של תרפיה במוזיקה בבית ספר לחינוך מיוחד ובבית ספר רגיל  ,ומקבלת מטופלים בקליניקה. ה

​

"...For me, Ladino is the ancient tunes and the enchanted melodies, which survived oceans of time. It's the connection of   a mother who sings to her daughter. generation after another, keeping the legacy of the Sephardic Jewish people..."  (from interview about my CD of Judeo Spanish song:    Ya salio de la mar )